היכן מגישים תביעת גירושין - חלק ב
מאת עו"ד צפריר אוסטשינסקי
בחלק זה של מאמרנו נמשיך לסקור את התנאים המקדמיים והנצרכים לגופה של כריכה כנה.
מהם התנאים המצטברים הנדרשים לכריכה כדין של עניינים רכושיים ואחרים לתביעת גירושין בבית הדין?
א. קיומה של תביעת גירושין, להבדיל ממצב שבעל הדין רק רוצה לכרוך רכוש ומזונות כדרך של איום.
ב. על הכריכה להיעשות כדין תוך הצהרה מפורשת שנכרכים העניינים הרכושיים והאחרים לתביעת הגירושין.
ג. כריכה כנה ומפורשת שמשמעותה – בעל הדין מצהיר באמת ובתמים כי הוא חפץ שביה"ד הרבני ידון בתביעה על כל חלקיה.
לעניין זה יפים דברי הנשיא ברק בפס"ד בע"מ 9530/02 פלונית נ' פלוני, המבהירים את שלושת תנאי הכריכה:
"סמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאים המובאים לפניו כאשר הם כרוכים בתביעת גירושין מעוגנת בסעיף 3 חוק שיפוט בתי דין רבניים - נישואין וגירושין, התשי"ג - 1953. סעיף זה קובע כי "לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג." הכריכה באה לאפשר לבעל הדין לרכז את ההתדיינות בתחומי המחלוקת השונים בבית הדין הרבני" (בג"ץ 8754/00 רון נ' בית-הדין הרבני הגדול, פ"ד נו(2) 625, 669 (להלן - פרשת רון"))"יחד עם זאת, על
מבחני הכריכה הכנה
על מנת למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה על-ידי אחד מבני הזוג נקבעו שלושה מבחני עזר על-ידי הפסיקה:
א. נדרש כי תביעת הגירושין תהא כנה;
ב. כי הכריכה תהא כנה;
ג. הכריכה תהא כדין (בג"ץ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, פ"ד נז(2) 118, 132; ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד(4) 155, 157; לדיון במבחני העזר ראו אצל מ' שאוה "על 'כרוך' ועל 'כנות' הפסק 'מרוץ הסמכויות' בענייני מזונות בין בית-המשפט המחוזי לבין בית הדין הרבני?" עיוני משפט ג 719, 727 (תשל"ב)).
כנות הכריכה קשורה קשר הדוק לחובה הכללית הנוהגת במשפטנו לנהוג בתום לב (ראו בפרשת רון, בעמ' 669), והיא נבחנת על רקע הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. כפי שציין השופט אנגלרד
ה'כנות' נבחנת על-פי מבחן אובייקטיבי-חיצוני המתחשב הן במניעיו של בעל-הדין והן בנסיבות המקרה. ההכרעה בשאלת ה'כנות' היא על-פי מכלול הנסיבות האופפות את התביעה תוך בחינת מניעיו של מבקש הכריכה - האם הוא מבקש אך לסכל פנייה לערכאה האזרחית או שהוא מעוניין בקיום התדיינות צודקת, יעילה ומעשית בעניין הכרוך" (פרשת רון, בעמ' 669(
הנה כי כן, לביה"ד הרבני סמכות לדון בנושאים כרוכים, ובלבד שעמדו בשלושת התנאים המצטברים הנ"ל, ובעל הדין, בדרך כלל האשה, צריכה לטעון בהזדמנות הראשונה שנקרית בפניה כי היא כופרת בסמכותו של בית הדין לדון בעניינים שנכרכו לתביעת הגירושין או לחילופין (בד"כ הבעל) חייב לטעון להעדר סמכות של בית המשפט לענייני משפחה במידה ולדעתו קנה ביה"ד הרבני סמכות שיפוט כדין.
מן הכלל אל הפרט
בפרשת סכסוך הגירושין שנדונה במסגרת תמ"ש 5416-09-11, התברר סכסוך בין בני זוג, שהבעל, שיוצג ע"י עו"ד צפריר אוסטשינסקי, הקדים והגיש תביעה לגירושין אליה כרך כדין את כל העניינים הרכושיים כפי הבנתו.
האשה, שקיבלה את התביעה, הגישה תביעה מקבילה, בעניינים הרכושיים, לבית המשפט לענייני משפחה תוך שהיא מסתירה מבית המשפט לענייני משפחה שהוגשה תביעה קודמת ע"י הבעל לביה"ד הרבני.
עו"ד צפריר אוסטשינסקי שייצג את הבעל גם בהליכים בבבית המשפט לענייני משפחה, ניהל הליך נוקב, תקיף ואסרטיבי, שבמהלכו עמד על כך שבית המשפט למשפחה יתיר לו לחקור את האשה כדי לחשוף את כזביה.
בית המשפט למשפחה נעתר לבקשת עו"ד צפריר אוסטשינסקי והתיר לו לחקור בחקירה נגדית את האשה.
במהל חקירתה הנגדית של האשה, היא קרסה וגירסתה הכוזבת הופרכה כליל.
בפסק הדין המנומק שיצא מלפני סגן הנשיאה של בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ נקבע כי האשה "...נמנעה ביודעין ובחוסר תום לב מלהזכיר בתביעה הרכושית שהגישה לבית המשפט את העובדה שבביה"ד תלויה ועומדת כנגדה תביעת גירושין"
לאור זאת פסק בית המשפט לענייני משפחה כי "...סמכותו ( של בית המשפט לענייני משפחה – צ.א.) נדחית מפני סמכותו של ביה"ד הרבני וכי ענייניהם הרכושיים של הצדדים מצויים בסמכותו העניינית של כב' ביה"ד הרבני בתל אביב".
פסק הדין היווה הישג משפטי ראוי לציון של עו"ד צפריר אוסטשינסקי שבמסגרתו התקבלו כל טענותיו של הבעל שיוצג ע"י עו"ד צפריר אוסטשינסקי ובית המשפט למשפחה הפעיל את סמכותו עפ"י סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, והורה על העברת הסכסוך, כפי עתירת הבעל, לביה"ד הרבני בתל אביב תוך חיובה של האשה בהוצאות משפט כבדות.
הנה כי כן, נדרשת מיומנות משפטית המשולבת עם יכולת לטיגציה משובחת, כדי להגן על האינטרסים המשפטיים של בעל דין החפץ בבירור תביעתו בביה"ד הרבני דווקא.
• האמור בתוכן זה אינו מהווה ייעוץ משפטי כמשמעותו בכל דין