על חשיבות התפתחות דיני ההשתק

מאת: עו"ד צפריר אוסטשינסקי

בית המשפט העליון שב ואישרר בפרשת יעל קניג נ' פקיד השומה ירושלים (ע"א 9056/12) את ההלכה הפסוקה שלפיה  בעל דין שטען טענה משפטית או עובדתית בערכאה הדיונית, מושתק מלטעון – בהליך אחר או בגדרי אותו הליך – טענה הסותרת טענה זו.

כלל זה, המכונה השתק שיפוטי, נגזר מעקרון תום הלב ונועד לשמור על הגינותו של ההליך המשפטי וטוהרו ומכוון למנוע ניצול לרעה של בתי המשפט ושל הליכי בית המשפט.


תנאי להשתק: סתירה לטענה קודמת

תנאי מרכזי ויסודי להפעלת ההשתק השיפוטי הוא כי הטענה אשר השתקתה מתבקשת, עומדת בניגוד לטענה אחרת שהעלה אותו בעל דין, גם אם עצם העלאת הטענה לא הניבה לבעל הדין הטוען טובת הנאה שיפוטית בגידרו של ההליך שבו נטענה הטענה.

בפסק הדין בפרשת קניג נ' פקיד השומה ירושלים דובר בטענות שנטענו בשלב הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואשר סתרו את הטענות שנטענו ע"י המערערת לפני הערכאה הדיונית.

בכללי ההשתק השיפוטי מונחת ההלכה שלפיה ערכאת הערעור לא תידרש, ככלל, לטענות שלא נטענו לפני הערכאה הדיונית וקל וחומר שעה שמדובר בטענות עובדתיות שאינן רק חדשות, אלא גם סותרות את טענות הטוען לפני הערכאה הדיונית.

בפרשת קניג נ' פקיד השומה ירושלים נקבע כי נסיבות המקרה דשם נמנות במובהק על אותם מקרים בהם ראוי להשתיק בעל דין מלהעלות טענה עובדתית חדשה הסותרת את טענותיו לפני הערכאה הדיונית.

בית המשפט העליון קבע כי טענות המערערת (יעל קניג) סותרות באופן חזיתי את טענתה הקודמת לפני המשיב ולפני ביהמ"ש המחוזי.

השתק וחוסר תום לב של הטוען טענה מאוחרת סותרת

שינוי קיצוני זה במצגי הטענות העובדתיות עולה כדי התנהלות חסרת תום לב באופן מובהק ובוטה, הכרוכה בהודאה במסירת דברים שאינם אמת בתצהיר ובעדות שנמסרו על ידה לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון דחה בתוקף את ניסיונה של יעל קניג לטעון כי גרסתה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי לא היתה גרסת אמת.

בית המשפט העליון ציין כי טענת בעל דין כי לא אמר אמת בפני הערכאה הדיונית מהווה חוסר תום לב מובהק שיש בו כדי לחתור תחת טוהר ההליך השיפוטי כולו.

משרד עורכי דין צפריר אוסטשינסקי, רואה בהחלטתו זו של בית המשפט העליון, ציון דרך נוסף בדרך להחלת כללי התדיינות הוגנים וישרים על ההליך המשפטי.

פעמים רבות שבתי המשפט עושים שימוש בעקרון תום הלב כדי למגר נסיונות (לעתים אבסורדיים) של בעלי דין לנצל את הכללים הדיוניים לרעה באופנים לא כשרים כדי להשיג מבוקשם.

כפי שהוזכר במאמרים קודמים, הצפת ה"שוק" בעורכי דין רבים ולא מיומנים הביאו לזילות כבוד המקצוע באופן בו פעמים שהופכת הזירה המשפטית לחזית ל"קרבות רחוב". רק חקיקה ופסיקה ברורות, יסללו את הדרך הנכונה להטמעת ערכי דיון נאותים ומכבדים .

• האמור בתוכן זה אינו מהווה ייעוץ משפטי כמשמעותו בכל דין